מה מביא לנו חודש אלול הקרוב?

חשבון נפש, התבוננות מעמיקה בחיים. בחיים שלנו ובמושג החיים בכלל.
התבוננות מעמיקה למקומות בחיינו בהם אנחנו חיים מתוך תשוקה ושמחה,
ולמקומות בהם אנחנו ‘חיים – מתים’. עושים דברים ש’צריך’. עושים דברים שלא מדוייקים לנו. המקומות בהם אנחנו פועלים על אוטומט, בלי רגש, מחשבה יתרה או תשומת לב.

אלול הוא הזמן להתבונן ולשים לב להבדל בין חיים ל”מוות”. לשים לב מה גורם לנו לחיים ומה גורם לנו ל”מוות” ביומיום שלנו.

חיים זה ניצוץ שנדלק, ניצוץ אלוהי, תשוקה, שמחה, רגש, התרגשות, כל מה שמחובר ומגיע מהלב והנשמה. כל דבר או מקום בו לבנו, רצונותינו וחלומותינו נמצאים.
ליצור חיים זה לחלום בהקיץ! זה לברוא ולתכנן את מציאות חיינו.

חיים זה נשימה. חודש אלול מזמין אותנו לבדוק איפה אנחנו לא נושמים? מה גורם לנו לא לנשום.
למשל מקום עבודה, פרוייקט מסויים, אנשים מסויימים, מטלות מסויימות, לחץ, פחד, חוסר אמונה, ביקורת עצמית ועוד.

חיים זה תינוק. כמו תינוק להיות מחוברים לרגע, זה חיים.
לחיות זה לרצות ולהרגיש את מה שקורה עכשיו. גם אם זה לא מובן לנו.
חיים זה לחוות את הרגע בכל החושים. להתפעם, להתלהב, לכאוב, להתרגש, כל מה שקורה בלב.

“מוות” הוא כל מקום שתקוע. 
(ונוחות זאת אשליה. נוחות זאת תקיעות במסווה.)
“מוות” זה המקומות בהם הפסקנו לנשום ולהרגיש. כשאנחנו עושים דברים ש’צריך’ בלי לרצות אותם. “מוות” זה לא לקחת אחריות על חיי.
מוות = חוסר חשק, עייפות, מתח, לחץ, פחד, ביקורת עצמית, אשמה ועוד. 

אלול מזמין אותנו להתבונן בחיינו ולראות איפה יש חיים ואיפה יש “מוות”. ולשנות. להוסיף חיים. לבחור בחיים.
כמו שאומרים בברכה – לשנה הבאה תכתבו ותחתמו. השנה לבחור בספר החיים. השנה לחתום על החיים ולתחייב עליהם.

הקשבתי לקריאה של החודש והתבוננתי בחיי. התבוננתי במקומות שגורמים לי ל”מוות”. ובמקומות שגורמים לי לחיים.
הבנתי שחיים זה אהבה, זה כשאני מאמינה בעצמי. גאה בעשיה שלי, גאה בעצמי. כשאני נהנית מהרגע, מהחיבוק, מהחיוך, מהמבט (של הילדים, בן הזוג, החברים ועוד.)
חיים עבורי זה כשאני עוזרת לאנשים, מקבלת מסרים ותקשורים, עושה מדיטציות, יוצרת רעיונות חדשים.

מה שנותן לי חיים זה להקשיב. להקשיב לעצמי, לאחרים, לטבע, לחיות. להקשיב לרצונות שלי, להקשיב לרגע. להקשיב למלאכים, לאלוהים, לנשמה שלי.
חוסר הקשבה =מוות = חוסר דיוק = אוטומט.

בחודש הזה עולים כל המקומות בחיינו שמכילים “מוות”. כל המקומות שצריך לשחרר או לשנות בחיינו.
החוכמה היא להתבונן בהם. בעזרת “חוש הראיה” הפנימי והחיצוני, להתבונן בהם גם דרך ה’עין השלישית’. ולא להשאב לשם. לא לצלול פנימה אל תוך ה”מוות”. אלה לעשות בחירה, בחירה בחיים.
לשאול את עצמנו איך אפשר אחרת? מה לעשות כדי שיהיו פה חיים? איך נכניס לכאן חיים?

חודש אלול מזמין אותנו להתבונן בחיינו ולראות איפה שצריך לעשות שינוי.
כמו פנס הוא מאיר לנו את המקומות בחיינו שדורשים שינוי.
הוא מאפשר לנו לעשות את קפיצת הגדילה לשנה החדשה.

חודש אלול מדבר על חופש הבחירה בין חיים ל”מוות”.
האם לבחור ב “אני לדודי ודודי לי” או שלא. האם להתחבר לאלוהים ולהכניס לתוכנו את ניצוץ האינסוף, ניצוץ החיים, להכניס נשמה בעשייה שלי, בחיים שלי, ביום יום שלי. או שלא.
האם להכניס אהבה לחיי, מעשיי ומחשבותי או לא.

השנה יותר מפעם נרגיש את הפער בין חיים ל”מוות”.
הדברים יהיו ברורים יותר, פחות טישטוש ובלבול וקריאה ליותר דיוק.
דיוק ע”י הקשבה פנימה לרצון האמיתי, לרצון הנשמתי שלנו.
אלול השנה יביא עימו פחות סבלנות ויכולת “הבלגה” (התעלמות, הדחקה) לדברים שלא מתאימים לנו בחיים ולא עושים לנו טוב.
אלול השנה יחבר אותנו חזק יותר לחיים.
זה יבוא גם לידי ביטוי בבית. פחות “סבלנות” לבלאגן ולדברים שאנחנו לא אוהבים. הרבה יותר נסדר, ננקה ונשחרר דברים שלא מדוייקים לנו, בקלות.

מאחלת לכולנו לבחור בחיים ולהנות מכל רגע, מכל נשימה.