היום הוא ערב יום השואה,
תמיד הייתי מחוברת מאוד ליום הזה, גם בתור נערה.
יום לא פשוט שמעלה בי הרבה רגשות והתמודדויות.
ובעיקר רצון עז להיות אדם טוב יותר, ולהפוך את העולם למקום בטוח, מלא באהבה וחיבור.

אז הנה אני משתפת במחשבות ובתובנות שלי להיום (ויש לי הרבה…) (:

1. הראשון…
יום השואה מציף שני נושאים גדולים – המקום שלי והשרדות.
המקום שלי בעבודה, במשפחה, בבית, בזוגיות, עם חברים ועוד…
(בזמן השואה ליהודים לא היה ‘מקום’ משלהם, אח”כ בזכות השואה יצרנו לנו מקום, שעד היום אנחנו נלחמים עליו.)
והיום, איפה זה פוגש אותנו?
זה מעלה חזק את השאלה – האם יש לי מקום בעולם?
האם אני מרגיש בטוח במקום שלי? האם אני צריך להלחם על המקום שלי? לקחת אותו בכוח?
כשאין לנו מקום, או שאנחנו חיים בתחושה שהמקום שלנו לא בטוח, אנחנו נמצאים במצב של השרדות.
במצב של מלחמה, חוסר שקט, חוסר בטחון תמידי.
מצב של כוחניות במקום עוצמה. מצב של ביקורת עצמית וביקורת על אחרים.
מה שיכול להסביר הרבה מהתגובות, העימותים והויכוחים שיש לנו בחיים.
אבל כשהמקום שלנו בטוח, אנחנו נמצאים בעוצמה שלנו.
אנחנו חיים אותה, נהנים ממנה ומקרינים אותה החוצה.
כשהמקום שלנו בטוח, אנחנו סומכים על עצמנו, בטוחים בעצמנו ויכולים להתחיל גם לסמוך על אחרים.
וברגע שהגענו לשם… אפשר לנשום לרווחה.
זה השפע. וההנאה רק מתחילה.

2. יום השואה גם מעלה את התדר של האשמה.
מי שנשאר חי מרגיש אשם… אשמה על מי שלא הצלנו… אשמה שלא נשכח… אשמה אם אנחנו עושים מספיק… ועוד ועוד.
כמו שפסח מציף את העבדות כדי שנוכל לשחרר אותה, כך גם יום השואה מהדהד אשמה.
כדי שנוכל לבחון את המקומות בחיינו שאנחנו מרגישים בהם אשמה ולשחרר אותם.
לפעמים אנשים חיים ומרגישים את החיים דרך אשמה ולא ממקום של אהבה.
אז שימו לב האם גם אצלכם יש מקומות בהם תחושת האשמה מחליפה את רגש האהבה.
ושחררו את האשמה באהבה (:

3. וגם….
הכנתי מדיטציה מיוחדת – איך לרפא את הצער והכאב בזמן הצפירה!

מחר בצפירה אפשר למלא את הארץ באהבה….הזדמנות של פעם בשנה (:
הצפירה מגיעה לכל מקום ולכל איש בארץ.
אפשר להשתמש בתדר הנפלא הזה, שמחבר את כולנו ביחד, לרגע, באותה ההתכווננות.
מה עושים??
בזמן הצפירה, נדמיין קרן אור שיורדת מהשמיים וממלאת אותנו באהבה ללא תנאי.
אהבה טהורה, שמרפאה כל מקום של כאב וצער בתוכנו.
כשאנחנו מלאים באהבה, נשלח את האנרגיה הזאת לכל אותם נשמות יקרות שנספו בשואה.
נתבונן ונראה איך אותה אנרגיה מרפאה את כאבם ונשמתם.
נשלח אותה גם לכל ניצולי השואה שחיים איתנו.
כעת את האנרגיה המופלאה הזאת נשלח מלבנו אל כל האנשים שעומדים איתנו ביחד בצפירה.
לאלו שאנחנו רואים וגם לאלו שלא.
כך שכל מי ששומע את הצפירה, תהיה לו אפשרות להתמלא באהבה טהורה ולרפא את הכאב והצער.
ובסוף נמלא את כל המדינה שלנו בתדר של אהבה, שמגיע עם קול הצפירה, לכל מקום ומקום בארץ, שזקוק לאהבה.