לקראת מעגל הנשים שאני מכינה לחודש אב,
בדקתי אלו אנרגיות, שיעורים והזדמנויות מביא לנו השנה, חודש אב?

בשתי מילים, אהבה ללא תנאי (לעצמנו ולאחרים) ואחדות.

החודש ניתנת לנו הזדמנות לחוות אהבה ללא תנאי, אהבה טהורה, מהחיים, מהבריאה, אהבה שלנו לעצמנו ואחד לשני. ניתנת לנו הזדמנות ללמוד על האהבה הזאת, לבחון אותה ולהגדיל אותה בחיינו.
החודש מזמין אותנו להתבונן בכל המקומות בחיינו, בהם יש לנו קושי, התנגדות, כאב ופחד, (המקומות בהם אין אהבה). ולראות איפה כן יש אהבה, שאנחנו לא מאפשרים לה להכנס.
החודש מאפשר לנו ללמוד להכניס את תדר האהבה ע”י אחדות. בעזרת ההבנה שהכל אחד.
ההבנה שרגל שמאל לא יותר טובה מיד ימין, או ששתיהן שונאות את הבטן.
ההבנה שלכל אחד התפקיד והייחוד שלו. ושלכולנו כאן יש מטרה גדולה יותר – להנות מהחיים ולהזרים אהבה בין אחד לשני.
חודש אב מזמין אותנו להרגיש את האהבה. לראות ולשמוע אותה. לשחק איתה. להעביר אותה בין אחד לשני. להרגיש את האחדות.

אז מהי אחדות?

אחדות היא רגע הלידה. הרגע בו נוצרים חיים.
אם נחשוב על זה לרגע, החיים שלנו מתחילים ונוצרים משניים. מחיבור בין שניים. שתי נשמות, שני אנשים, שני חלקים שונים – ביצית וזרע, שני מטענים גנטיים.
כך שאנחנו אף פעם לא אחד.
ובהמשך אנחנו עובר שמחובר לאמא.
רגע הלידה הוא חיבור בין שניים. שוב שניים שמשלבים כוחות וכוונה כדי ליצור חיים.
גוף ונשמה.

אחדות היא חיבור. חיבור עם כל היש. הבנה שיש משהו שגדול מאיתנו.
התחושה שאני אף פעם לא לבד.
כשאנחנו מחוברים לתדר הזה, נרגיש יותר ביטחון, עוצמה גדולה יותר, נתמלא באהבה, נתעלה מעל הקושי והלבד בחיים. נבין את חיינו ואת העולם ממקום אחר.

חודש אב מזמין אותנו להרגיש מהי אחדות. להבין אותה בלב. לנשום אותה.
להבין למה היא טובה לנו. איך חיינו יהיו אחרים כשנצליח להרגיש ולהיות באחדות.
מזמין אותנו לשחרר פחדים שמשאירים אותנו במקום של נפרדות, כעס, קושי ועצב…
מזמין אותנו לגלות איך זה מרגיש להיות חלק מקבוצה.
להיות חלק ממשהו גדול יותר מעצמנו.
להיות חלק מהחיים, הטבע, החיות והבריאה.
להרגיש איך זה להיות חלק מאלוהים.
איך זה מרגיש לחזור הביתה, אל עצמנו. אל תחושת האחדות.

תחושת הנפרדות היא אשליה.
אין לנו איבר בגוף שהוא נפרד. אין לנו רגע בחיים שאנחנו לא מקיימים שיתוף פעולה, בין המערכות השונות בגוף, בין הגוף לנשמה, ביני לבין החפצים שסביבי, הבית, ביני לבין החיים. הכל חי ונושם.
רק לבחור בחיבור ולא בדיכאון, בקורבנות ובמסכנות.
להיות בחיבור זאת ההתעלות.
ב 2013 נכנסנו לתקופת ה“גם וגם”. היום יותר מפעם אנחנו יכולים להרגיש את האחדות ואת האני האנדבידואלי שלי, ביחד. גם וגם. זאת ההתעלות.

אז למה בכל זאת אנחנו לא מרגישים זאת ביומיום?
למה אנחנו עדיין מרגישים לבד? או לא מבינים איך אנשים מסויימים קשורים אלינו, או איך בכלל עושים איתם אחדות?

כי באנו לעולם עם תחושת עצמי חזקה מאוד.
הלמידה שלנו כאן היא להיות גם וגם. גם עם תחושת האני וגם עם תחושת האנחנו.
זאת הסיבה שירדנו לעולם הזה.
למעלה הכל אחד. פה אנחנו יכולים להרגיש גם וגם.
זאת הלמידה שלנו.

ובתחילה לוקח לנו זמן להרגיש אני עצמי.
זה כל כך גאוני שאת תחילת חיינו אנחנו עושים ממקום של חיבור.
אנחנו נוצרים בחיבור, גדלים ברחם בחיבור לאמא ומרגע הלידה ממשיכים להרגיש אחד עם אמא שלנו. (רק בגיל 9 חודשים מתחיל התינוק להבין שהוא ואמא שלו הם 2 אנשים נפרדים!)
ואז אנחנו מגלים את האנדיבידואל שלנו ושוכחים…

הרבה אמונות על אחדות ופחדים ממנה נטמעו בנו מחווית ההיווצרות והעוברות שלנו.
החודש זאת הזדמנות טובה לנקות אותם.
החודש זאת הזדמנות להתנתק מחבל הטבור של אמא ולהתחבר לחבל הטבור של אלוהים, של הבריאה, של היקום, של החיים.

חודש אב מתחיל בערב יום ראשון הקרוב (7.7.13). אני אקבל אותו בברכה ואהבה במעגל הנשים, ביחד עם עוד נשים שיבואו להתחבר, לאהוב ולצמוח ביחד.
יחד ננקה את הפחדים מהאחדות ומחווית העוברות. נעשה עבודת עומק מדהימה שתנקה לנו פחדים וחרדות ותעזור לנו להתחבר לעצמנו במובן הטהור, הנקי והמדוייק ביותר. ומשם להתחבר אל החיים, אל השמחה, אל האהבה, אל האלוהות. נחווה את תחושת האחדות. את הגם וגם.

ולכולם אני מאחלת חודש נפלא של חיבור לאהבה ולאלוהות.

באהבה גדולה
יעל ורסנו.