מודעות

חודש אלול בפתח ואני מתרגשת… לחודש אלול יש לי חיבור מיוחד. זה החודש שלי, נולדתי ב – כ”ו באלול. כך שיש לי הרבה מה לכתוב עליו, בינתיים נתחיל בפוסט הזה (: השנה במעגל הנשים של ראש חודש אלול, נתרכז בניקוי ופתיחת עמוד השדרה. עמוד השדרה צובר בתוכו זכרונות (וגם טראומות) מחיים אלו ומגלגולים קודמים. לאורך

אנחנו עכשיו בתקופת “בין המצרים” שמסתיימת בתשעה באב. זאת תקופה שיכולה להיות יותר מאתגרת. תקופה בה דפוסי התנהגות שחשבנו שנפטרנו מהם, יכולים לחזור, או פחדים שצצים להם פתאום ‘יש מאין’. ואז… זאת ההזדמנות שלנו, והבחירה שלנו, אם לצלול איתם למעמקי הייאוש והקושי, או לקפוץ על ההזדמנות ולהראות לעצמנו שלמדנו. שהיום אנחנו מגיבים אליהם אחרת, שולטים

אחרי שעשינו ניקיון בבית לקראת פסח. ועשינו גם ניקוי בתוכנו, נקיון בתוך נשמתנו, ומצאנו את החמץ שלנו. מצאנו את כל מה שהחמיץ בתוכנו, שלא מתאים לנו יותר, לא משרת אותנו, מעקב אותנו בחיים. כל שנותר לנו לעשות הוא ביעור חמץ. איך עושים ביעור לחמץ הפנימי שלנו? מדיטציה לביעור החמץ ב 2 שלבים: שלב 1: נדליק מדורה קטנה,

“בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור”. כמו האור שנולד ויצא מתוך החושך גם החרות יוצאת מתוך העבדות. זוהי יציאת מצרים. לכל חג במסורת היהודית יש תדר משלו, אנרגיה משלו, ושעורים משלו. זהו הזמן להתחבר

חנוכה.  אני כלכך אוהבת את החג הזה. כל פעם מחדש אני מתרגשת כשאני מדליקה את הנרות.  בשניה שאני מחזיקה את הנר הדולק, אני חוזרת להיות הילדה שהייתי, הילדה שכלכך שמחה ומתרגשת להדליק את הנרות בפעם הראשונה (ומרגישה כלכך גדולה). משתפת אתכם במדיטציה שלי לחג חנוכה, מדיטציה ליצירת ניסים בחיינו וחיבור לשקט הפנימי. ♥ ♥ ♥